עמוד הבית      שער לידע      כנסים      ספר כנס חסות הנוער - אחווה 2004      טיפול רגיש מגדר - צופיה   
  טיפול רגיש מגדר - צופיה

טיפול רגיש מגדר- מעון "צופיה"

ברשות חסות הנוער שליש מהאוכלוסייה המטופלת הנן נערות, המהווה אוכלוסיה מובסת ומדוכאת, המצויה בתהליך מואץ של התדרדרות. זו מאופיינת בתחילה בהיעדרויות מביה"ס ומהבית, כולל מצבים של בריחות ושוטטות. חשופות לסכנות של ניצול מיני, שימוש בסמים ואלכוהול, ולא אחת ניצול לעיסוק בזנות. הן חוות מצב של ייאוש וחוסר תקווה ואינן מצליחות לגייס כוחות לטובת העתיד .
מעון (פנימיית) "צופיה" שהינו אחד ממסגרות החסות, הנו מרכז להתערבות במשבר, המהווה מסגרת התערבות ראשונית לנערות בקצה רצף הטיפול המצויות במצבי סיכון ומצוקה אקוטיים. המעון משמש מסגרת סמכותית, טיפולית המשלבת תכנים לימודיים, חינוכיים ומקצועיים לצד תרפיה פרטנית, וקבוצתית.

הרקע - ההקשר החברתי –פוליטי-היסטורי והערכים המיוחדים של כל חברה משחקים תפקיד חשוב בקביעת תבניות חברתיות, נורמות חיים, ציפיות והתנהגות.
הגדרת אוכלוסיית היעד של המעון – "נערות במצוקה" – מתארת באורח קיצוני ביותר את אי יכולתן של הנערות לחוות עצמן שוות, בעלות יכולת להשפיע ולהשמיע קול, להביע עמדה דעתנית וביקורתית. חוויתן מעצימה את הפער, הקיים ממילא בין נשים לגברים, לממדים שבחוויתן לא ניתנים לגישור. כך מתקבעת חווית עצמי חלשה, פסיבית ותלותית.

מעון "צופיה" מהווה מרחב הגנה, המסכים להנחת היסוד החברתית אליה התייחסה ברנרד (1981), הגורסת כי,  גברים ונשים מכוונים על ידי נורמות שונות, פועלים על פי חוקי התנהגות וציפיות שונים, מדברים בשפות שונות ומקימים סדרי עדיפויות שונים. הללו גורמים לנשים וגברים כאחד לחוות  את הדברים בצורה שונה.

"טיפול רגיש מגדר" ב"צופיה" נבחר בשל הצורך בהתייחסות מבדלת לסוגיית הטיפול בנערות ומהווה אבן דרך בהבניית תוכנית התערבות המתייחסת לצרכים הדיפרנציאליים המאפיינים נשים.

נקודת המוצא הייתה כי קיימת בשלות להטמעתה של השקפה ושפה רגישת מגדר שממשיגה את מסגרת העשייה בתפיסת ההפעלה של המעון. שימת דגש על הסמלים והערכים הנעוצים בגישות הומניסטיות השמות את הזכות לחיים, לכבוד, לשוויון ולחופש הבחירה במרכז העשייה, וכן תכנים הקשורים לטיפול בנשים ונערות, צרכים וזהות נשית.

המרחב הפנימייתי הינו קבוצה, מערכת של כלים שלובים. אין אפשרות לטפל בחלק אחד מבלי שתהיה לכך השפעה על החלקים האחרים ועל כלל המסגרת. העבודה בקבוצות יכולה להיות מעין כור היתוך, בו התוכן הינו החיים היומיומיים במעון וכל הקשור בהם (אירועים, אינטראקציות וכד), הדרך היא ע"י עיבוד של רגשות, ליבון מחשבות והקניית מיומנויות, ותוצאותיו עיצוב הפרט, הקבוצה הארגון (גולן, 1999).

העבודה הקבוצתית מאפשרת לנשים הזדמנות לעבוד על בעיותיהן בעזרת אינטראקציות עם משתתפות אחרות בקבוצה. נשים  מפתחות בקבוצות חד מיניות אינטימיות באופן מיידי וכן נורמות של תמיכה, שיתוף פעולה ומודלים דמוקרטיים גמישים. מבנה זה מאפשר לכל אחת מהמשתתפות לזהות ביעילות כעס, קונפליקט, כאב או אכזבה לקבל משוב מיידי ולקחת חלק בלמידה הקבוצתית המהווה מרחב סוציאליזציה שלה משמעות של ייצור כוח על בסיס של זהות קבוצתית- נשית.

Lazarson (1992), תיאורטיקנית פמיניסטית הגדירה את התפתחות הזהות הנשית במונח Self-in-relation. התוצאה של תהליך זה, מסכמת Chodorow (1978), היא שגברים ונשים חווים בצורה אחרת את מערכת היחסים. עבור בנים וגברים יש קשר הכרחי בין ההיפרדות והאינדוידואציה לבין זהות המגדר, שכן, היפרדות מן האם חיונית להתפתחות הזהות הגברית. אצל בנות ונשים אין הנשיות, או הזהות הנשית, תלויה בהשגת ניתוק מן האם, או בהתפתחות האינדוידואציה.


צוות הטיפול המוביל את תהליכי ההטמעה עוסק בהפעלתן של  קבוצות, כולן רגישות מגדר. במקביל מפעיל ימי היערכות וחשיפה בנושא "טיפול רגיש מגדר" במעון, בהתאם לצרכים העולים. וביניהן: קב' "מה הקשר"? שמטרתה השגת התעצמות של הנערות דרך בדיקה של נושאים הקשורים לקשר באשר הוא. קשר נערה-אם-אב, קשר נערה וקב' השוות וכן קשר זוגי. הרחבת הידע וחווית הבחירה של הנערות לגבי האפשרויות העומדות בפניהן כנשים, בקשר עם האחר. כד': נשים ונשיות, גברים וגבריות, מודלים נשיים, כבוד, קנאה, כוח, שוויוניות, "גלגל חוזר", מרחב אישי, יחסי מין, "גופי ברשותי", "בדרך לעתיד".
קב' נוספת הינה  קבוצת "יצירה נשית" – שהינה קבוצת אומנות שמטרתה: לאפשר מפגש אינטרוספקטיבי עם "האישה/הנערה/הילדה הפנימית", באמצעות שימוש ביצירה ובחומרים אומנותיים. הקבוצה עוסקת בנושאים כג': אישה מהי, זהות נשית, סטריאוטיפים ותפקידים נשיים, בחירה, אחריות אישית וכו'.
קב' נוספת הינה קבוצת "חיות ואמהות" – הפועלת במרחב ההשלכתי של פינת החי. מטרת הקב' הינה  דיאלוג עם הדמות המטפחת הראשונית, ילדה/אם, כפי שהן חוו אותו בביתן, עיבוד לקראת פירוד ואינדוידואציה, לקראת בגרות ובשלות נפשית. נושאים כג' אינטימיות, השגחה, טיפוח, הזנחה, היענות לצרכים, מיניות במשפחה ועוד
קב' נוספת הינה קבוצת "העצומות" שמטרתה: העלאת המודעות של הנערות לנושאים ותכנים הנוגעים לזוגיות.לתכנים הקשורים באלימות נגד נשים,  לסימנים מוקדמים של קשר פוגע,  נורות אדומות, על הזכות להגיד לא וכד'.
 
צוות הדרכה אחראי על ניהול שגרת היום של הנערות במעון. ליצירת מרחב חינוכי מעשיר המעניק חוויה אנושית מיטיבה. הללו מעוגנים בתפיסת ההפעלה הרואה בפעילות ההעשרה מנדט מקצועי שלו השפעה מכרעת על הסוציאליזציה הן במרחב המעון והן מחוצה לו. לשם כך פועלות קבוצות שלהן מקום בשגרת יומן של הנערות: שיחת קב' המתייחסת אל קבוצת הנערות כמעגל נשים. מעגל שלו היכולת להכיל נושאים המעסיקים את הוויתן של הנערות. נושאים כג' אחוות בנות, שותפות, אינטימיות, גבולות ועוד.  משחק בנות הוא שמו של משחק רצפה שיוצר במיוחד עבור הנערות ב"צופיה". המשחק משתמש בערכים ובהתנהגויות המתייחסות אל השיח הנשי ומלמד, בפועל כלים מילוליים ותפעוליים לשיפור וקידום חווית העצמי.

תחום בית הספר עומד להחיל תוכנית לימודים במסגרתו. בימים אלה, מוכשר צוות ההוראה להפעלתו במסגרת הלימודים.

תהליך ההטמעה מבנה קונצפטואלית, באמצעות חזון המעון על ערכיו ואמונותיו, את תפיסת ההתערבות רגישת המגדר. וככזו, העשייה המעונית, האוספת בתוכה את כלל בעלי התפקידים ומתייחס לכלל מישורי ההתערבות הפועלים בעניינה של הנערה ובהם מרחב הטיפול, מרחב ההדרכה ומרחב בית הספר.
בתהליך יחסי הציבור והשיווק הופקו כרזות, הוצאה חוברת המפרטת את העשייה במרחב המעוני, מצגת מולטימדיה ואף הופק דיסק שירים רגישי מגדר, בביצוע המקורי של יוצרות ישראליות שנרתמו לרעיון.

 

 



   התייחסות
חניכות וחניכי חסות הנוער במסע - "אחרי בנגב" חנוכה תשע"ג

בחנוכה  יצא מסע של 3,000 חניכי תנועת "אחרי!" למסע בן 3 ימים בנגב.
המעונ

   חדש באתר
מעון גיל זוכה ב 4 כוכבי יופי בתחרות "קריה יפה ומקיימת בישראל יפה"
בני נוער של חסות הנוער במסע "אחרי בנגב" חנוכה 2012
מלגות להשכלה גבוהה לבוגרי פנימיות ומשפחות אומנה